טיפולים בלקויות קשב (ADD) מסייעים להקלת התסמינים והמפחיתים באופן משמעותי את הבעיות בחיי היומיום. ניתן לטפל בהפרעות אלו בשילוב של טיפולים תרופתיים וטיפול פסיכולוגי. הטיפול המערכתי המשולב נחשב לגישת הטיפול הטובה ביותר.
הטיפול נקבע על ידי רופא מומחה, כגון רופא ילדים או פסיכיאטר, למרות שגם רופא משפחה יכול לטפל בהפרעות.
תרופות להפרעות קשב
חמש סוגי תרופות זמינות לטיפול בהפרעות אלו:
- Methylphenidate
- Dexamfetamine
- Lisdexamfetamine
- אטומוקסטין
- Guanfacine
תרופות אלו אינן תרופות קבועות להפרעות קשב, אך עשויות לסייע לילד להתרכז ולתפקד טוב יותר, להיות פחות אימפולסיבי, לשפר את הרגיעה וללמוד ולתרגל מיומנויות חדשות. חלק מהתרופות יש לקחת מדי יום, אך את חלקן ניתן לקחת בימי הלימודים בלבד. מומלץ לעקוב אחר תסמיני הילד על מנת להעריך אם התרופה עדיין נחוצה. אם הילד לא אובחן עם הפרעות קשב עד לבגרות, הרופא והמומחה יכולים לדון על סוגי התרופות והטיפולים המתאימים לו.
אופן השימוש בתרופות – אם הילד קיבל אחת מתרופות אלו, הוא מתבקש לקחת מינונים קטנים בהתחלה, אותם ניתן בהמשך להגדיל בהדרגה. הילד יצטרך להיות במעקב של רופא המשפחה ולקבל בדיקות קבועות, על מנת להבטיח שהטיפול עובד ביעילות, ולבדוק סימנים של תופעות לוואי או בעיות. המומחה ידון עם ההורים לגבי משך הזמן בו יש לקחת את הטיפול, אך במקרים רבים הטיפול נמשך כל עוד הוא מסייע.
התרופה אטומוקסטין
ידועה כמעכבת ספיגה מחדש של נוטריאנלין (SNRI), כלומר, היא מגדילה את כמות החימיקל במוח הנקרא נואדרנלין. חומר כימי זה מעביר מסרים בין תאי המוח, והגדלת הכמות יכולה לסייע לריכוז ושליטה בדחפים. אטומוקסטין מתאימה לילדים מעל גיל שש ולבני נוער. היא מורשית לשימוש גם בקרב מבוגרים המאובחנים עם ליקויי קשב.
אופן השימוש ותופעות לוואי
התרופה זמינה בצורת קפסולה, אותה הילד לוקח פעם או פעמיים ביום. תופעות הלוואי הנפוצות של התרופה כוללות:
- עלייה קלה בלחץ הדם ובקצב הלב.
- בחילות והקאות.
- כאבי בטן.
- בעיות שינה.
- סחרחורות.
- כאבי ראש.
- נרגנות.
תרופה זו נקשרת גם למספר תופעות לוואי חמורות יותר אותן חשוב לבדוק, כולל מחשבות אובדניות ונזק לכבד. אם הילד מתחיל להרגיש מדוכא או מדבר על התאבדות במהלך נטילת התרופה, יש להתייעץ עם הרופא.
טיפול פסיכולוגי
בדומה לנטילת התרופות, טיפולים שונים עשויים להיות שימושיים בטיפול בלקויות קשב אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים. טיפול פסיכולוגי יעיל אף לטיפול בבעיות נוספות, כגון הפרעות התנהגות או חרדה, העשויות להיות חלק מהפרעות קשב וריכוז.
חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים הזמינים כוללים:
פסיכואדוקציה – המטפל מעודד את הילד לתקשר את הפרעות הקשב שלו והאופן בו הן משפיעות עליו. טיפול זה מסייע לילדים, בני נוער ומבוגרים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז, ומסייע להם להתמודד ולחיות עם המצב.
טיפול התנהגותי
גישת הטיפול ההתנהגותי מאפשרת לילדים עם לקויות קשב לקבל את התמיכה לה הם זקוקים, והטיפול מספק תמיכה לטיפול בילדים עם לקויות קשב, ועשוי לכלול גם את המורים וההורים. טיפול התנהגותי כולל כלים לשליטה בהתנהגות, אשר משתמשים במערכת תגמולים על מנת לעודד את הילד לנסות לשלוט על לקויות הקשב.
הטיפול ההתנהגותי מסייע לילד לשנות סוגי התנהגות כגון ישיבה שקטה ליד השולחן במהלך הארוחה. אם הילד נשאר לשבת במקומו, הוא מקבל סוג פרס קטן על התנהגות טובה, והפרס נמנע ממנו עם התנהגות שלילית. מורים משתמשים בטיפול התנהגותי הכולל למידת תכנון ובניית פעילויות. הם משבחים ומעודדים ילדים המפגינים גם כמויות קטנות ביותר של התקדמות.
הכשרת הורים ותכניות חינוך
אם הילד מאובחן עם הפרעות קשב, תכניות הכשרה מותאמות במיוחד להורים ולמורים מסייעות ללמידת שיטות פרטניות לתקשר עם הילד, לשחק ולעבוד עימו על מנת לשפר את תשומת הלב וההתנהגות. תכניות אלו מוסדרות בקבוצות הורים, ומתפרשות על פני 10-16 מפגשים בני שעתיים כל אחד. במהלך המפגשים, ההורים לומדים על התמודדות עם התנהגות בלקויות קשב, תוך הגברת האמון ביכולותיהם לסייע לשפר את התקשורת עם הילד.
הכשרה למיומנויות חברתיות – תכנית זו כוללת את הילד המשתתף במצבי משחקי תפקידים, והמטרה היא ללמד אותו כיצד להתנהג במצבים חברתיים באמצעות למידת האופן בו התנהגותו משפיעה על אחרים.
טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) – טיפול בדיבור המסייע לילד להתמודד עם בעיות הקשב באמצעות שינוי האופן בו הוא חושב ומתנהג. טיפול זה משנה את האופן שבו הילד מרגיש לגבי מצב, מה שעשוי לשנות את התנהגותו. טיפול התנהגותי קוגניטיבי ניתן לביצוע עם מטפל בנפרד או בקבוצה.
