תסמונת משולבת של ליקויי קשב, ריכוז והיפראקטיביות מתבטאת בקשיי תשומת לב למשימות, צורך לנוע בתכיפות בזמנים שאינם הולמים, והפרעה לאחרים.
אם הפרעות אלו נמשכות ואתם מרגישים שהם משפיעים באופן שלילי על חיי היומיום שלכם, זה יכול להיות סימן להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).
הפרעת קשב וריכוז: קושי במיקוד תשומת הלב ושליטה באימפולסיביות
אדם עם הפרעה זאת עשוי להיות אף חסר מנוחה וכמעט כל הזמן פעיל. זוהי אינה הפרעת ילדות בלבד. למרות שהתסמינים של הפרעת ליקויי קשב, ריכוז והיפראקטיביות מתחילים בילדות, ההפרעה עשויה להמשיך דרך גיל ההתבגרות והבגרות.
היפראקטיביות נוטה להשתפר כשהילד מגיע לגיל ההתבגרות, אך בעיות חוסר תשומת לב, העדר ארגון וחוסר יכולת לשלוט בדחפים, ממשיכות במקרים רבים דרך שנות העשרה עד הבגרות.
הגורמים לתסמונת ליקויי קשב, ריכוז והיפראקטיביות
חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH), ומכון הבריאות הלאומי (NIH) לומדים את הגורמים להפרעות אלו. המחקר הנוכחי מציע שהפרעת קשב וריכוז עלולה להיגרם כתוצאה משילוב בין גנים לבין גורמים סביבתיים או גורמים שאינם גנטיים.
בדומה למחלות רבות אחרות, מספר גורמים עשויים לתרום להפרעה, כגון גנים; עישון סיגריות, צריכת אלכוהול או שימוש בסמים במהלך ההיריון; חשיפה לרעלים סביבתיים, כגו רמות גבוהות של עופרת, בגיל צעיר; משקל לידה נמוך; או פגיעות מוחיות.
טיפול בתסמונת ליקויי קשב, ריכוז והיפראקטיביות
למרות שלא קיימת תרופה להפרעות אלו, הטיפולים הקיימים כיום עשויים לסייע בהפחתת התסמינים ושיפור התפקוד. הטיפול הנפוץ הוא טיפול תרופתי, הדרכת הורים ואימון אישי, טיפול פסיכולוגי או שילוב של טיפולים.
טיפול תרופתי
תרופות להפרעת קשב וריכוז מפחיתות בקרב אנשים רבים את תסמיני ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, ומשפרות את יכולתם להתמקד, לעבוד וללמוד. קו הטיפול הראשון הוא תרופות ממריצות.
תרופות שאינן ממריצות
תרופות אלו משפיעות לאחר זמן רב יותר מתרופות שאינן ממריצות, לפני שהן מתחילות לעבוד, אך הן משפרות אף את המיקוד, תשומת הלב והאימפולסיביות אצל אדם עם הפרעת קשב וריכוז.
רופאים רבים עשויים לרשום תרופות שאינן ממריצות אם המטופל סובל מתופעות לוואי מטרידות כתוצאה מנטילת תרופות ממריצות, אם התרופות לא היו יעילות, או בשילוב עם ממריצים על מנת להגביר את היעילות. הדוגמאות הנפוצות לתרופות שאינן ממריצות כוללות אטומוקסטין וגואנפאצין.
תרופות נוגדות דיכאון
משמשות לעיתים לטיפול במבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז. תרופות נוגדות דיכאון ישנות יותר, הנקראות טריציקלים, משמשות לעתים משום שהן, בדומה לחומרים ממריצים, משפיעות על הכימיקלים במוח, נוראפינפירין ודופאמין. קיימים סוגים רבים ומותגים שונים של תרופות אלו, עם כל היתרונות האפשריים ותופעות הלוואי.
לעתים יש לנסות מספר תרופות או מינונים שונים טרם מציאת התרופה האחת שעובדת לאדם מסוים. כל מי שלוקח תרופות צריך להיות במעקב הדוק על ידי הרופא שרשם אותן.
תרופות ממריצות – למרות שזה נראה אולי יוצא דופן לטפל בהפרעות קשב וריכוז עם תרופה הנחשבת לממריצה, היא יעילה. חוקרים רבים סבורים שממריצים יעילים היות והתרופה מגבירה את הדופמין הכימי במוח, הממלא תפקידים חיוניים בחשיבה ובתשומת לב.
טיפול פסיכולוגי
קיימים סוגים שונים של טיפולים לתסמונת ליקויי קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אך מחקרים מראים שטיפול פסיכולוגי לבד אינו יכול להיות יעיל לטיפול בתסמיני ההפרעה. יחד עם זאת, הוספת הטיפול לתכנית הטיפול התרופתי, עשויה לסייע למטופלים ולמשפחות להתמודד טוב יותר עם האתגרים היומיומיים.
לילדים ומתבגרים – הורים ומורים יכולים לסייע לילדים ובני נוער לשמור על ארגון ולבצע הוראות עם כלים כגון שמירה על שגרה ולוחות זמנים, ארגון פריטים יומיומיים, השלמת שיעורי הבית וארגוני המחברות, והענקת שבחים או פרסים כשהילדים משלימים את מטלותיהם.
למבוגרים – איש מקצוע מורשה מתחום בריאות הנפש או פסיכולוג יכול לסייע למבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז ללמוד איך לארגן את חייו עם כלים כגון שמירה על שגרה ופירוק משימות גדולות למשימות קטנות המאפשרות התמודדות קלה יותר.
