לנוכח פניות רבות של הורים בנושא, אני מעלה כאן את קשת הלקויות הקשורות לליקויי הלמידה.
לפי נתוני מחקר שנערך ע"י ד"ר עמלה עינת, 90% מההורים הביעו מבוכה וחוסר ידע ביחס ללקות הילד. 50% הביעו יאוש ותחושה של קבלת הדין, 40% הביעו רגשות כעס ודאגה, 30% הביעו כאב ו- 10% חשו אשמה, עייפות ותסכול.
מאמר זה מתבסס על כתבתה של רותי קדוש בעיתון "מעריב" בתאריך 29.9.04 שנתנה במה לד"ר מיכל שני מהחוג לליקויי למידה באוניברסיטת חיפה, ליעל מלצר מנהלת מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללת תל-חי, ולשרי שניידר ממרכז "קורן".
כמו כן הוספתי למאמר זה את תשובותיו של הפסיכיאטר ד"ר אבי שפירא לשאלותיה של העיתונאית עדי כץ שפורסמו בעיתון מעריב בתחילת 2005.

לקות למידה באה לידי ביטוי ברכישת ובשימוש השפה, בקשב, בדיבור, בקריאה, בכתיבה, בהמשגה ויכולות חשבוניות ומתמטיות.
רוב הלקויות הן מולדות אך לעיתים עשויה הסביבה לחזק או לצמצם את התנהגות הילד ואת כושר התמודדותו .
בארץ פועלת תעשייה מגוונת של מאבחנים ומכוני אבחון, שאמורים לאפיין את סוג הלקות ולקבוע את ההתאמות (בתחום ביה"ס, בבחינות פנימיות ובבחינות הבגרות) שלהן זכאי התלמיד.
כדי למתן את התופעה, החליט משרד החינוך להקים ועדות מחוזיות שתפקידן להחליט אם לאשר את ההתאמות המומלצות.  ההתאמות מחולקות לשלוש דרגות קושי (ראה המאמר: "התאמות בבחינות לנבחנים בעלי ליקויי למידה עפ"י חוזר מנכ"ל 1 בדצמבר 2003 " ) .

הלקויות הן כדלקמן:

דיסלקציה: קושי מתמשך, מהשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והכתיבה ועד בכלל. הקושי בא לידי ביטוי באי יכולת לקרוא במדויק ובמהירות מילים, חיבור הברות והתמודדות עם מילים שאינן מוכרות. כמו כן הכתיבה רצופה בשגיאות כתיב מרובות. במשך השנים חלה הטבה ביכולת הקריאה, אך הקצב נותר איטי.
ההתאמות: הארכת זמן הבחינה, התעלמות הבוחן משגיאות כתיב, הקראה של שאלות הבחינה או בחינה בע"פ.

לקות בשפה מדוברת: קושי בקליטת מילים, אוצר מילים דל, קושי בשליפת מילים מהזיכרון, דיבור לא רהוט, קושי בהבנת ובארגון המשפט ובעיות בלימוד שפה זרה. בלקות זו יש צורך בטיפול של קלינאית תקשורת.
ההתאמות: בחלק מהמקצועות שאלות המבחן מוקראות, חומר הלימוד מופחת, מבחנים אמריקניים והיתר שימוש במילונית אלקטרונית באנגלית.

דיסגרפיה:קשיים בניסוח, הבעה בכתב, בניית משפטים לקויים, שגיאות כתיב מרובות, כתב יד לא ברור, חוסר יכולת להפריד בין שפה מדוברת לשפה כתובה ושימוש לא נכון במילות קישור.
התאמות: הכתבת התשובות לבוחן והתעלמות משגיאות כתיב. אם קיים פער בין יכולת הבעה בע"פ ובכתב, שמקורו בלקות, התלמיד נבחן בע"פ.

דיסקלקוליה: לקות בחשבון המתבטאת בקושי לבצע חישובים פשוטים, לזכור בע"פ את לוח הכפל, להבין כמויות וגדלים ושמירה על רצף מספרים. כמו כן קיים בלבול בין הסימנים. יש קשר בין לקות בשפה ובין הבנת בעיות מילוליות בחשבון וזכירת נוסחאות.
התאמות:  בעת הבחינה שימוש במחשבון, דף נוסחאות, הקראת שאלות הבחינה, הארכת זמן הבחינה ומבחן מותאם בעל מספר שאלות קטן יותר ותכנים קלים יותר.

קשיים בהתארגנות: חוסר יכולת לסדר, למיין, להכנת שיעורים בזמן ובמועד להתארגן עפ"י מערכת שעות, קושי בשימוש ביומן ודחיית מטלות.
התאמות: אין.

הפרעת קשב וריכוז: אי שקט כללי, חוסר יכולת לשבת במקום אחד, תנועתיות מרובה, אימפולסיביות ולפעמים גם היפראקטיביות.
התאמות: עם אבחנה נוירולוגית או פסיכיאטרית, חומר הלימוד מופחת וזמן הבחינה מתארך. אם הפרעת הקשב משולבת עם לקויות כמו דיסלקציה, דיסגרפיה או לקות בחשבון, ההקלות כוללות גם בחינות בע"פ.

לקות בזיכרון: הפגיעה השכיחה היא פגיעה בזיכרון לטווח הקצר. הקושי הולך ומתגבר עם השנים כאשר המקצועות מורכבים יותר. לתלמיד קל יותר לזכור חומר מושמע מאשר חומר כתוב.
ההתאמות: הפחתת חומר לימוד, מגוון רב יותר של שאלות בחירה, שימוש בדף נוסחאות ושימוש במילונית אלקטרונית במבחן באנגלית.

לקות מוטורית: קושי בתיאום בין עין ליד, בהעתקת צורות, באחיזת העיפרון והעט. בגיל הרך - ברכיסת הכפתורים, נפילות רבות והפלת חפצים.
התאמות: שיעתוק בחינת התלמיד (הבוחן כותב מחדש את התשובות), באנגלית - הקלטת תשובות ע"ג קלטת.

לקות במיומנות חברתית: יכולת נמוכה להבין מצבים חברתיים, קשיים בקבלת והבנת חוקי משחק, בדידות חברתית. במקרים של קשיים במיומנויות למידה לא מילוליות (NVLD-non verbal learning disabilities) הילד מתקשה להבין שפת גוף ועלול לחוש מאוים ולהגיב באלימות. ליקוי זה גורם לדימוי עצמי נמוך, סף תסכול נמוך, חרדה, דיכאון, התבודדות וקושי ביצירת יחסים חברתיים.
התאמות: אין.

הורים רבים נוטים להכחיש את התופעות, מאחר וחלק מהמאפיינים יכולים להיחשב כהתנהגות קשה אך נורמאלית, וקל להתעלם מקיומם. ילדים, שהוריהם מעדיפים להתכחש לתופעות, אינם מאובחנים וכשאלה אינן מטופלות, מתפתחות ומתגברות בעיות כמו חיכוכים בין בני המשפחה, בעיות לימודיות, בעיות ביחסים חברתיים וכו'. הילד חווה כישלונות, מפתח דמוי עצמי נמוך, וחייו רצופים במאבקים אינסופיים עם ביה"ס ועם הוריו.
חשוב להתייעץ גם עם רופא, על מנת לשלול בעיות של חרדה, דיכאון, ליקויי שמיעה או ראייה, הפרעות בשינה , תפקוד בלוטת התריס ועוד.
כשילד יוצר פערים לימודיים, הורים רבים פונים לאופציה של שיעורים פרטיים, אך לא תמיד זה הפתרון הנכון, שכן ילד בעל הפרעות אלו זקוק לאיש מקצוע שמבין את התחום, שמאתר את מקור הקשיים ויודע כיצד לעבוד עם הילד, שמקור הפער הלימודי אינו נובע מאינטליגנציה נמוכה או עצלות.

אתר זה נועד לאנשים בעלי עניין ואין בו כדי לספק פתרונות אינדיבידואליים או המלצות ליחידים. בעוד שבמקרים רבים ערוצי קשר הם
אמצעי חשוב למציאת תחילת הדרך, אין הם יכולים להוות תחליף לשירותים של בעלי מקצוע כגון רופאים, משפטנים, פסיכולוגים וכו'
Copyright © 2001, Nechama Orbach