www.add.org.il

קוראים כותבים

נשלח על ידי: יהלומה
נושא: מוטוריקה עדינה
בתאריך: Mon 1/5/2004 2:50 PM
שלום. שמי יהלומה ואני קוראת את כל המאמרים המגיעים אלי באופן קבוע. אודה לכם אם תוסיפו במאמרים התייחסות גם לגילאים מבוגרים יותר.
אני מלמדת בחטיבת ביניים, וכיום מגיעים אלינו הרבה תלמידים עם כל מיני הקלות , לאחר כל מיני אבחונים, לנו כמורים מן המניין אין תמיד כלים לעזור להם, או אפילו להבין את בעייתם. מכיוון שבמאמרים הללו אני מוצאת עניין רב הנוגע לתחום בו אנו ,אנשי החינוך, עוסקים, כדאי שתרחיבו את בעלי המידע הכותבים לאתר זה ותוסיפו מומחים העוסקים גם בגילאים מבוגרים יותר. אני מאמינה שהתשובה לבקשתי תענה על צורך של ציבור נרחב של מחנכים והורים בישראל. תודה מראש יהלומה

נשלח על ידי:  אריאלה
נושא:  ילד adhd
בתאריך: 14/04/2004 15:46:43
אני מחזקת את ידך למרות הכספים שנזרקו ולא הועילו לא התייאשת.אצלי הבעיה היא הפוכה גם לי יש בבית ילדה אם בעיות קשב וריכוז אך היא ההפך מהמקובל כלומר היא לא משתוללת בגן הילדה פשוט היתה מקסימה שקטה לא מפריעה אמנם לא היתה משתתפת הרבה בריכוז אך היתה ילדה נעימה מאוד חביבה מאוד לא אהבה לצייר בגן שיחקה יותר במרחב עברה ממשחק למשחק אבל הגננת לא אבחנה במשהו חריג.למזלי דרך טיפת החלב הפנו אותי לבדיקה במכון להתפתחות הילד בגלל שהילדה לא אהבה לצייר (היה לה קשה להתמקד ולשבת זמן רב במקום אחד והאחות ראתה זאת בציורים של הילדה ביכולת לצייר את צורות הבסיס כמו משולש עיגול ועוד) אחרי מספר בדיקות הוחלט להשאיר את הילדה שנה נוספת בגן ולאפשר לה להגיע לגן המשולב (למרות שגם באבחון בהתפתחות הילד וגם בגן המשולב לא עלו על בעיית הריכוז של הילדה)רציתי להגיד שפשוט שנה זו הצילה אותי כאמא וכן את הילדה שסובלת מבעיות קשב קשות אך לא מאובחנות. בעזרת שאלות רבות שבאו מצד הגן ושאלות שנשאלו על ידי לקראת העלייה לכיתה א בסוף השנה בגן המשולב התברר לי ולכולנו כי לילדה יש בעיית קשב וריכוז. נכון הילדה לא קופצנית, הילדה היתה בסופו של דבר כן מסיימת משימות למרות שהיה לוקח לה זמן רב יותר ולעיתים אף יומיים או שלושה אך צוות הגן לא ויתר לה והיא עשתה כל משימה שכל ילדי הגן עשו (אם זה משימת צביעה או הדבקה או כל משימה במחברת ועוד). אחרי בירורים רבים בגן בשירות הפסיכולוגי והן במרפאה הוחלט על ידי לגשת לאבחון אצל נוירולוג ילדים והפלא ופלא הילדה סובלת מבעיות קשב וריכוז. אחרי שהוחלט לתת לילדה ריטלין הילדה התחילה להקשיב בכיתה (בגן הילדה היתה יושבת בשקט בשעת ריכוז וסיפור אך לעתים היתה בוהה באוויר מתנתקת מהקבוצה שוקעת במחשבות וחוזרת בחזרה מהמחשבות לסיפור ואז מובן מאיליו שהיתה מפסידה חלק מהנאמר כמו כן היא לא היתה פעילה בשיחות אלא לעיתים רחוקות).כמו כן משתתפת בשיעור מבינה את הנאמר למרות שלפעמים היא טועה בתשובות שלה איך עצם העניין שהריטלין משלים לה את החסר. הדבר הקשה היה ברגע שנגמרת השפעתו של הריטלין ועד שהילדה היתה מקבלת מנה נוספת (בהמלצת הרופא וגם בהרגשה שהיתה בבית הילדה זקוקה למנה נוספת כדי לעזור לעצמה בשיעורים ועם החברים) מה שקרה זה כאילו הקפיץ השתחרר הילדה לא הבינה מה קורה לה נעשתה עצבנית מרוגזת גם אחר הצהרים זה היתה משימה קשה להתאים את התרופה שתספיק גם לשיעורים וגם שיהיה מספיק זמן שהילדה תוכל לשחק עם החברים בהתייעצות אם הרופא המטפל ומאמרים שקראתי הן באתר והן במקומות שונים דרך האינטרנט הוחלט לתת לילדה קונצרטה. אני רוצה לומר לכם שכל מה שהאמא הקודמת סיפרה זה כל כך נכון ועוד דברים שאי אפשר לתאר אותם בכלל כזה שינוי לטוב שפשוט אין מילים לתאר זאת פתאום הילדה מבינה כל מה שקורה במשך כל היום ולא רק בשעות מוגבלות כי הרי ידוע שהריטלין משפיע רק ל 4 שעות הקונצרטה הוא אותו ריטלין אך לאורך כל היום פתאום הילדה מציירת מבינה את כל מה שנאמר בקלטת למשל או בסרט בטלוויזיה יותר קל לה לעשות שיעורים לא צריך לריב על כל דבר פשוט שינוי לטובה פי אלף לא יאומן איזה ילדה קיבלתי בעקבות הקונצרטה ילדה חדשה לגמרי וגם המצב בבית השתפר בהרבה. עשו לנו חסד גדול בפיתוח התרופה שכן היא משפיע לאורך כל היום נכון שבתחילה היה קשה לילדה להתרגל (כמה ימים הראשונים היה קשה לילדה להירדם בשעה הרגילה היא נרדמה שעה וחצי יותר מאוחר) אך כאשר הגוף התרגל חזרנו להרגלים הרגילים אך משופרים בהרבה נכון שהתרופה יקרה אך היא מסובסדת מעט דרך קופת החולים(כללית)והמעט הזה גם טוב למרות שאנו בתקווה שבעתיד יוכלו לסבסד יותר אני חושבת שכל שקל שווה את המאמץ. אנחנו למשל שרק בעלי עובד ומתקיימים ממשכורת אחת ויתרנו על כמה דברים שהיינו עושים מידי חודש ורק שנוכל לקנות לילדה את הקונצרטה כי החיים שלנו ובמיוחד של הילדה השתפרו בכל כך הרבה תחומים שכל ויתור שאנו מוותרים שווה בשביל לקנות את התרופה.
 

נשלח על ידי:   יוד7
נושא: הנהלת הפורום
בתאריך: 14/04/2004 20:26:47
חזקי ואמצי על ניהול כה מסודר ומלמד של מקורות מידע ועניין בנושא כל כך-חשוב.

אני אמא ל-3 ילדים, הבכור בן 11 יהיה ביוני, האמצעית בת 5.5 והקטנה בת 10 ח`.
הבכור שלנו הוא ילד חכם ומקסים אבל.... לפעמים בא פשוט לחנוק אותו, זה קורה לכולם נכון?
מגיל קטן הוא התפתח במהירות ועשה הכל מהר ובחכמה שלא התאימה לגילו, מאז ומתמיד יש לו זיכרון מדהים וחשיבה מתמטית, אבל מלא אנרגיות שובבות ויכול לשגע פילים.
לפני שעלה לכיתה א` היינו אצל נוירולוג שלא מצא דבר חריג למעט בעיות גבולות, היינו אצל מרפה בעיסוק שטענה שיש לו רגישות יתר למגע, וככה התחלנו לרוץ ולטפל, החלפנו כמה פעמים פסיכולוג, כי רובם אמרו שהבעיה היא אצלנו ולא אצל הילד, שאנו צריכים הדרכת הורים והילד בסדר גמור, עם השנים בבית ספר היו תקופות טובות ואפילו תקופות רעות, כשאנו לא מפסיקים לטפל רגשית בילד, יש לציין שלכל אורך הדרך הלימודים לא נפגעו, הילד פרפקציוניסט וממוצע התעודה שלו לכל אורך השנים 9.5 ואפילו 10.
השנה הזו (כיתה ה`) חלה התדרדרות חמורה במצב, החלו לפתע התפרצויות כעס וזעם בלתי ניתנות לשליטה, הילד לא הצליח לשבת בכיתה יותר מ-10 ד` רצוף ולראשונה מאז החל ללמוד ממוצע הציונים שלו ירד ולא בגלל שלא ידע את החומר, אלא כי המורים החליטו להעניש אותו על התנהגותו בביטוי ציון נמוך בתעודה, עם זאת הוא עדיין קיבל מצוין במתמטיקה ואנגלית, סך הכל קיבל 2 שליליים שאחד מהם באומנות, אבל הוא לא היה רגיל לציונים פחות מ-9.5 וזה איכזב אותו מאוד, אנחנו בטיפול במרפאה לילד ולנוער כבר שנה שנייה וביקשנו להיפגש שוב עם הפסיכיאטר מנהל התחנה והוא קבע סופית שהילד הוא ADHD בהסתמך על סיכומי השיחות שלו עם התרפיסטית שלו ואיתנו ומכתבים מבית הספר, והמליץ לנו על קונצרטה, במשך כל השנים ששמענו על התרופות לא הסכמנו לנסות אותן בשום אופן, הפסיכיאטר שהוא מנהל המרפאה ישב והסביר לנו בפרוטרוט את המשמעות וההשלכות על העתיד אם לא נעשה צעד רציני קדימה, וכך התחלנו לפני שלושה חודשים בערך.
לא יידעתי את בית הספר בדבר כי רציתי לקבל תגובות אובייקטיביות, ואכן לאחר כמה ימים ספורים של שימוש בתרופה המורה התקשרה אלי בהלם ושאלה מי זה הילד החדש ששלחתי לה לכיתה, אתם מתארים לכם שהדמעות זלגו מעיני ללא הפסקה, ומאז אנו בתקופה עולה, מקווה שכך גם ימשיך.

 

נשלח על ידי: אמא דואגת
נושא: סיפור אישי עם טיפים ומסקנות על קונצרטה
בתאריך: 10/04/2004 17:40:04

רציתי לשתף את מי שמתלבט לגבי טיפול תרופתי בכלל ובין ריטלין לקונצרטה - בני בכיתה א´ . כבר בגיל 3 הרגשתי שהתנהגותו חורגת משובבות רגילה. בלי לדעת דבר על ADHD פנינו תחילה לפסיכולוגית ילדים שטענה כי הבעיה של הילד בחוסר סמכותיות והצבת גבולות מצידינו ההורים. אלא שלנו 3 ילדים ורק אחד מתנהג באופן חריג... בהמלצת רופאת ילדים הגענו למרפאה בעיסוק כשמטרת הטיפול היתה הקניית הרגלי למידה ועזרה בקשיים במוטוריקה העדינה שלא היו בולטים באופן משמעותי אבל ניסינו להבין למה הילד מסרב לצייר בכלל לא אהב לשבת במקום אחד ולא ניתן היה לשחק עימו בפאזלים או להקריא לו סיפור. בהמלצתה של אותה מרפאה בעיסוק עשינו בדיקת שמיעה שהיתה תקינה ובדיקת ראיה שהצביעה על בעיה במיקוד ראיה שנכון להיום בכיתה א´ מחייב משקפיים. בדיקת קלינאית תקשורת שהיתה תקינה ולבסוף נוירולוג ילדים שבגיל 4 אמר לי אחרי 15 דקות עם הילד "טוב הילד יצטרך ריטלין לקראת כיתה א ואם יהיו בעיות קשות במוסדות החינוך אז עוד קודם לכן " ועדיין לא הוזכרה האבחנה - ADHD אותה שמעתי רק לאחרונה (הילד כמעט בן 7.) בשנתיים האחרונות היינו בטיפול של ריפוי בעיסוק ובשנה שעברה בגן חובה העלתה הגננת אפשרות שהילד הוא דיסלקטי או דיסגרפי או סובל מבעיות רגשיות. מיד קבענו פגישה , באופן פרטי ובתשלום נכבד של כ - 2,000 ש"ח לפגישה בת שעה, עם נוירולוג ילדים מומחה מן השורה הראשונה ובפניו העלנו לראשונה את האפשרות של ADHD מושג שהעלתה בפנינו המרפאה בעיסוק. הבדיקה היתה לדבריו תקינה ומעבר להמלצה על המשך ריפוי בעיסוק ופעילות ספורט לא הומלץ דבר. יצאנו שמחים ורגועים. חרף האמור, כשהגיע הרגע לרשום את הבן לכיתה א´ התלבטתי מאד ותחושתי היתה שעוד שנה בגן לא תזיק. בעלי התנגד. פנינו למומחית נוספת (בלי הילד) סיפרנו על הקשיים (חוסר יכולת לשבת בריכוז, אי רצון לצייר, העתקת צורות לא טובה ובעיות התנהגות). עצתה היתה להעלות את הבן לכיתה א´ כי לא להעלות אותו יהיה לדחות את הצרות ולא התמודדות איתן ולדבריה לא ירוויח מלהישאר עוד שנה בגן בהנחה שהוא בשל רגשית לכיתה א´ ובעניין זה היינו די בטוחים אז. הבן עלה לכיתה א´ ואחרי חודשיים התברר לנו שרוב זמנו הוא מבלה מחוץ לכיתה מיוזמתו וגם כאשר הוא בכיתה הוא אינו מבצע את המטלות שמוטלות על התלמידים בכיתה. עוד התברר לנו שהימים הגרועים ביותר הם אלו בהם מחנכת הכיתה איננה (פעמיים בשבוע). בצר לנו פנינו בדחיפות ובאופן פרטי לפסיכיאטר ילדים (שוב 2,800 ש"ח לשתי פגישות שלנו ושתיים של הילד) שבסופן נאמר לנו כך - "ילד דל ומצומצם, עם בעיות רגשיות ודימוי עצמי של שטיח" בד בבד גם אמר לנו אותו פסיכיאטר דגול כי הילד "לא נפתח אליו" ולכן לא הצליח כלל להתרשם מהאינטליגנציה שלו והמליץ על טיפול פסיכולוגי ממושך - לפחות שנתיים...עוד אמר לנו הרופא הדגול שאינו יודע אם בנוסף על הבעיות הרגשיות יש בעיית קשב אבל לצורך הבדיקה יתן גם ריטלין. לסיום הודיע לנו הפסיכיאטר הדגול שאם אין בדעתנו לטפל אצלו אז שלא נחזור אליו לחידוש המרשם לריטלין "כי זה לא היעוד שלי בחיים". למזלנו , אחרי ההלם הראשון הבנו שאדם שהילד לא נפתח אליו ושכל רצונו לסחוט כספים אינו מתאים ככלל לטפל בו. ערכנו משאל והומלצה לנו פסיכיאטרית ילדים אחרת אליה פנינו (שוב באופן פרטי אך בתשלום סביר). הגענו לאחר בדיקת TOVA פרטית שערכנו ביוזמתנו בבית החולים שערי צדק (157 ש"ח)ללא ריטלין ואשר הצביעה על סטייה גבוהה מאד מן הנורמה. עם כלל האבחונים שכבר עברנו (היו עוד כאלה בדרך שלא ציינתי) ובלי שום היסוס היה לה ברור שהילד סובל מ- ADHD. אחרי האבחון הוחלט כי במקביל לריטליו (5 מ"ג) יקבל הילד עזרה בהוראה מתקנת לצורך לימוד קריאה וריפו בעיסוק עם דגש על כתיבה וכן ספורט טיפולי עם דגש על מיומנויות חברתיות ואנו ההורים נשלחנו לקבל "הדרכת הורים" (כ - 2,000 ש"ח בחודש...). מיד הרגשנו בשיפור שחל בבית הספר אלא שהשיפור היה בעיקר בהתנהגות ופחות בביצוע במטלות בכיתה. אחרי שבועיים עם ריטלין הרגשנו שאנחנו ההורים לא מסוגלים להתמודד עם הבן. כאשר היה חוזר מבית הספר השפעת הריטלין חלפה וההתנהגות היתה גרועה פי כמה מהרגיל הגרוע ממילא. בעצת הפסיכיאטרית ניסינו קוצרטה (18 מ"ג) וחיינו השתנו באופן משמעותי. הילד התחיל לתפקד בבית הספר באופן נורמטיבי מבצע את המוטל עליו בכיתה ומתנהג כתלמיד מן המניין. אמנם קשיים קיימים עדיין ולא תמיד הוא מספיק בכיתה את מה שאחרים כן הצליחו ואנחנו משלימים את המטלות בבית, אבל ההצלחה גם החדירה בו מוטיבציה והוא מאד משתדל. עכשיו בפסח עשינו הפסקה ארוכה בחופש ולא נתנו קונצרטה ועשיית השיעורים שניתנו לחופש נהפכה למטלה קשה ומכעיסה וההתנהגות בלתי נסבלת. מה שמעניין הוא שבמהלך החופש קיבלו הילדים דף עבודה בחשבון אותו היה עליהם לפתור במהירות (צריך למדוד את הזמן ולהגיע למינימום שגיאות) עשינו 10 כאלה זהים בימים האחרונים ללא קונצרטה והיום באופן חריג נתתי לבן קונצרטה ורציתי לראות כיצד יפתור את אותו דף עבודה. התוצאה היתה מדהימה שום שגיאות וחצי הזמן שלקח לו לעשות את אותו דף (עם שגיאות שונות כל פעם) בלי הכדור. מבחינתי זו היתה הוכחה חד משמעית שהכדור יעיל. ולמי שאינו יודע - גיליתי שאם קונים את הכדור בבית המרקחת של קופת חולים(מאוחדת) משלמים למעלה מ- 100 ש"ח פחות ממחירו בבית מרקחת רגיל).
 

נשלח על ידי:ניקול איתן   
בתאריך:  January 15, 2004
שלום נחמה,
ברצוני להודות לך שוב על העדכון והתמיכה שאת נותנת גם דרך האתר שלך. אני ממליצה על האתר גם לסטודנטים שלי ולכל הורה שצריך. יישר כוח!
ניקול
 

נשלח על ידי:  לאה ש.
נושא:בקשר למאמר החדש
בתאריך: 04/08/2003 14:15:22

נחמה ולכולם שלום,
קראתי בשקיקה את המאמר החדש באתר. הנושא נוגע מאוד לבני ולכן לליבי.
רציתי לציין שניתן לשפר מיומנויות חברתיות וגם בקרת התנהגות עצמית עם טיפול נכון. בני מטופל על ידי נוירופסיכולוגית-שיקומית כאשר הטיפול נעשה בחלק אחד באופן פרטני-אישי ובחלק האחר בקבוצה כך שניתן לכל ילד לקחת את מה שהוא מתאמץ לקדם לתוך זירה מבוקרת שנותנת לו משוב שניתן אחר כך לנתח אותו וללמוד גם ממנו.
על כך שהגענו לטיפול הנכון בעזרתך,נחמה, ובעזרת הפורום הזה, (וכן על הרבה דברים אחרים) הרבה תודה וברכה!
בהצלחה לכולם!
לאה ש.

נשלח על ידי:  פרידה
נושא: ברכות
בתאריך: 05/10/2003 01:36:28

לנחמה היקרה ברכות ליום ההולדת לאתר ומעבר לכך רציתי להודות לך נחמה על התמיכה והעזרה הרבה שאת נותנת לי ולבני אין לי ספק שיש קשר בין שמך לבין מה שהינך את מהווה עבורי נחמה במובן של הבנה הקשבה ועזרה בכל דרך אפשרית ואכן אור - בך והוא מאיר את כל הסובב אותך ומעניק מטובו לכל מי שנזקק לך. תודה רבה לך ושנה טובה מוצלחת ופורייה. יישר כח. פרידה
 

נשלח על ידי:  ניראל
נושא: דברי תודה.
בתאריך: 04/10/2003 23:21:43
נחמה שלום!
כשאובחנתי לראשונה כלקויית למידה הרגשתי מבולבלת מאוד, היו לי המון שאלות ולא היה לי אל מי לפנות עד שמצאתי את האתר שלך. כאן שאלותיי נענו במהירות ובעיקר למדתי המון על מצבי משאלות שנשאלו ע"י אחרים ומהמאמרים המוצגים באתר. אני לא יודעת עד כמה את יודעת או לא יודעת, אולי לך זה נראה קצת אבל בשבילי האתר הזה משמעותי מאוד. ואני משערת שגם בשביל רבים אחרים. זאת הזדמנות להודות לך על הרצון הטוב ,הנתינה והמקצועיות. מי ייתן שבזכותך ובזכות אנשים נוספים כמוך המערכת כולה תהיה מודעת לנושא ותטפל בו ובנו בהתאם. וכמובן מזל טוב ליום ההולדת השני של האתר- לעוד הרבה שנים טובות. באהבה ניראל-

נשלח על ידי:   סימה
נושא: תודה
בתאריך: 4/27/02 2:07:11 PM
לנחמה שלום,
שמי סימה ויש לי ילד בן 7 עם הפרעת קשב וריכוז, אני מוצאת את עצמי בשנתיים האחרונות, קוראת, מחפשת , בודקת כל כתבה, כל מאמר וכל סיפור הצלחה או אכזבה, כל חומר שיכול לעזור לנו לחיות את היום יום יותר טוב.
לשמחתי הגעתי לאתר שלך, ופה אני לומדת הרבה מתשובותייך הענייניות לשואלים, החומר הרב, ההדרכה וההנחיה.
לכן, לכל חברותיי המלצתי על האתר בחום רב, אמשיך להיות כאן ולקרוא את דברייך לחברים בפורום וללמוד דברים חדשים. תודה סימה.