www.add.org.il

בני בן ה 9- מתקשה מאד בקריאה, למרות שהוא מאד אינטליגנטי ובעל שפה עשירה. איך לעזור לו?

הייתי ממליצה שכצעד ראשון תפני למחנכת שלו ותבררי עמה על התנהגותו בכתה בזמן שעור ומבחינה חברתית..
רצוי לעקוב זמן מה אחרי הילד ולראות כיצד הוא מכין את שיעוריו, איך הוא כותב, לנסות לקרוא ביחד ולראות מה מהות הקושי. אם אינך יכולה לעזור לו באופן אישי, רצוי שתתייעצי עם מורה בתחום הוראה מתקנת, ע"מ לבדוק אם בעזרת מספר שעורים אפשר יהיה להתגבר על בעיית הקריאה שלו. לעיתים אפשר להתגבר על קושי בקריאה בקלות יחסית.
ברור שאי אפשר להתעלם מהבעיה ולתת לזמן לחלוף. אי יכולת להתגבר על הקריאה בגיל 9 עלול לתסכל את הילד ולגרום לו לקשיים רבים בהמשך.
רק לאחר נקיטת כל הצעדים המצוינים כאן, במידה ולא יועילו, מן הראוי לפנות לאבחון כדי לאתר את מקור הקושי.
 

הייתי מבקש לקבל אינפורמציה לגבי תרופת הריטאלין.

הריטאלין היא תרופה ממשפחת הסטימולנטים (תרופות מעוררות), שניתנת ללוקים ב -ADHD (נא ראה פירוט בשדה המונחים שבאתר). למרות היותה לכאורה תרופה ממריצה, היא פועלת רק על חלקים מסוימים במוח. סבורים כי לריטאלין יש השפעה על תוקפנות ושליטה בדחפים ומגבירה את יכולת הקשב. היא אינה תרופה מרגיעה אלא מתקנת את חוסר האזור הכימי הקל הגורם לתופעת ה- ADHD. כתוצאה מהטיפול הילד מסוגל להתמקד ולהתרכז.
חשוב לדעת כי משך השפעת התרופה כ 4-5 שעות.
עוד סוג של ריטאלין הוא הריטאלין ( SR  - ( sustained release . זהו תכשיר בעל שחרור איטי שפעיל במשל שש עד שמונה שעות מזמן נטילת התרופה.           
פרטים נוספים אודות התרופה תוכל לקרוא בשדה המונחים באתר: תרופות ממריצות.
 

אלו השפעות לוואי עלולות להופיע עם נטילת הריטאלין?

 השפעות של הטיפול התרופתי:
התרופה הנפוצה ביותר בארץ היא הריטאלין . כמו לכל תרופה עלולות להופיע לאחר נטילתה תופעות לוואי שלרוב מתבטאות בכאבי בטן וראש, (ניתן לצמצם אותם על ידי שתיה ואכילה לפני נטילת הכדור), אבדן תאבון למשך זמן ההשפעה ולפעמים במקרים חריגים (כשני אחוז מהנוטלים) תופעות חמורות יותר כמו טיקים או רעידות, במקרה כזה - יש לדווח לנוירולוג, ואם הטיקים קיצוניים לשלול את סינדרום טורט (ריטאלין בהיותו תרופה ממריצה, עלול להחריף את הסימפטומים של סינדרום טורט).
אין פרוש הדבר כי כל הנוטל את התרופה, עלול ללקות בתופעות אלו.
 

אני בן 26 והשנה עשיתי אבחון וגילו אצלי ליקויי למידה הקשורים לקושי ביכולת לבטא את עצמי במגבלות זמן, בעיות זיכרון, בעיות קשב ואי יכולת לעמוד בזמנים. אני מעוניין ללמוד באוניברסיטה, מה עלי לעשות?

עליך לפנות לאוניברסיטה ולבקש להיפגש עם הגורם להכוונה ויעוץ לסטודנטים. למפגש עליך להגיע עם כל המסמכים הנדרשים בתוספת צילום של האבחון ולברר לאילו הקלות בלימודים אתה זכאי בעקבות ליקוייך. כמו כן באוניברסיטאות רבות יש קורסים שונים לתגבור סטודנטים הלוקים בתסמונת זו. כדאי לקבל את מלוא הפרטים ולהגיע לכל הגורמים הנוגעים בנושא, על מנת לקבל את המרב ולעמוד בדרישות האוניברסיטה על הצד הטוב ביותר.
 

אני משוכנעת שלבתי יש בעיות בלימוד אבל אני פוחדת לפנות למחנכת שלה שמא אזיק לבתי במקום לעזור לה. מה לעשות?

כדי להיות בטוחה שאכן בתך מתקשה בקריאה, כדאי לפנות למחנכת ולשאול אותה באופן כללי על מצבה של הבת, רמת הלימודים בכלל והקריאה בפרט. אינך חייבת לגלות את חששותייך בשלב זה.
אם גם המורה עומדת על בעיה זו, הייתי מנסה ראשית לחזק את יכולת הקריאה בעזרתך או בעזרת מורה פרטית (מתחום ההוראה המתקנת). אם גם כאן לא הגעתם לרמה הנדרשת, יש לפנות לאבחון. עלות האבחון היא על ההורה ולכן את יכולה לפנות באופן עצמאי לפי בחירתך (פרטים נוספים תוכלי לקבל באחד המאמרים באתר) . רק בדרך זו תוכלי לעמוד באופן ודאי לגבי סוג הקשיים ובהתאם להחליט על המשך דרככם.
 

מה ההבדל בין לקויות למידה לקשיי למידה?

המונח "לקות למידה" מתייחס להפרעות כלליות הבאות לידי ביטוי בקושי שברכישה ובשימוש יכולות כמו דיבור, קריאה, כתיבה וחישוב, כמו גם ליקויים בקשב, זיכרון, מוטוריקה ותפיסה חזותית. לעיתים מתגלות בעיות של התנהגויות בתחום שליטה העצמית, תפיסה חברתית ואינטראקציה חברתית.
מניחים כי ליקויים אלו נובעים מבעיה כלשהי בתפקוד של מערכת העצבים המרכזית שבמוח., אין לתופעה זו קשר  לרמה אינטלקטואלית נמוכה או העדר מוטיבציה.
לעומתו "קשיי למידה" באים כתוצאה מקושי כלשהו או הזנחה סביבתית, שאינם קשורים לפגיעה מוחית. בעזרה פרטנית: אם בתחום הוראה מתקנת או הוראה משקמת או הוראה מסייעת, אפשר להתגבר על הקשיים ולהביא את הילד לרמת לימוד הנדרשת בכתה רגילה.

 

האם טיפולים אלטרנטיביים עדיפים על טיפול תרופתי?

ההחלטה לגבי סוג הטיפול בלקויי הלמידה היא על ההורים או על הבוגר בלבד. יש המתנגדים לטיפול תרופתי ויתקשו להחליט בין מכלול הטיפולים האלטרנטיביים, יש שישהו את החלטתם ויש שינסו את הטיפול התרופתי.
דבר אחד ברור: בין אם ההחלטה נפלה על תרופה או על טיפול אלטרנטיבי כלשהו, צריך לעשות מעקב אם אכן יש שיפור מהותי בהתנהגות הילד/הבוגר, ביכולת הריכוז שלו, ביכולת הקריאה שלו, סדר, ארגון ועוד.
לגבי תרופה יש פרמטרים נוספים לבדיקה: האם הילד/הבוגר חש בטוב, האם מידת ערנותו טובה, מידת התיאבון שלו וכמובן יש לעשות בדיקות תקופתיות.
לגבי הטיפולים האלטרנטיביים, יש לעשות אבחנה ברורה לגבי הליקויים שנמצאו אצל הילד ועל פיהם להחליט לגבי סוג הטיפול.
 

האם יש הפרעות הנלוות להפרעות קשב?

הפרעות רבות עלולות להתלוות להפרעות קשב. המונח הרפואי לחיבור בין הפרעות שונות נקרא Comorbidity.   בתסמונת של ליקויי הלמידה אין אחד הדומה למשנהו. יש הלוקה רק בהפרעת קשב וריכוז, יש הלוקים בנוסף בסרבול, חוסר אוריינטציה מרחבית, חוסר יכולת לכתוב, לקרוא, לחשב, זיכרון, ארגון וסדר, זמן, בעיות של מיקוד ראייה, חוסר ביטחון עצמי, רגישות נפשית יתרה, רגישות פיסית יתרה ועוד.
 

איך ביה"ס יכול לבוא לעזרת הילד הלוקה בתסמונת של ליקויי הלמידה (קשב וריכוז)?

מן הראוי שמורים יהיו מודעים לבעיה ויורידו את מידת הלחץ מהילד. יש צורך במתן התאמות בבחינות:  בעל פה, בחוסר התייחסות לשגיאות כתיב, באי דרישה למחברות "יפות" ומלאות. אין לשאול את הילד שאלות מביכות, להיות בקשר רצוף עם ההורים, אם הבחינות נערכות בכתב - יש לתת לו זמן נוסף, לא לזלזל ברמת היכולת שלו, ברמת האינטליגנציה, לבטל אותו או להעליבו.
על ההורה לעמוד על המשמר לכל אורך לימודי ילדו מאחר ועלולות להיות מעידות של מורים שזמנם אינו מאפשר להם להיות קשובים לבעיות תלמידיהם.
 

האם יש הקלות בלימודי שפות נוספות?

אם הילד מתקשה לעמוד בדרישות ביה"ס בלימוד שפה נוספת (אנגלית/ערבית/ צרפתית) אפשר לקבל הקלות אם בהורדת הדרישה לחלוטין או בבחירת רמה נמוכה יותר, בחינות בע"פ, או במשך זמן ארוך יותר.
 

האם יש ספרות בנושא של ליקויי למידה שיוכלו לעזור לי?

יש ספרות ענפה בנושא אך רובה כתובה באנגלית ומיעוטה בעברית. מה גם שהמחקרים החדשים עדיין לא תורגמו לעברית ולכן אנחנו נמצאים בחסך בידע העכשווי שלנו בתחום.
באתר העליתי רשימה ארוכה וממצה של ספרים בתחום וניתן להיעזר בה.