ADD
Attention Deficit Disorder - תסמונת של ליקויים בקשב וריכוז.

ADHD
Attention Deficit Hyperactivity Disorder תסמונת בעלת מספר תופעות:
1. קושי להתמיד בפעילות הקשורה ללמידה , לקשב ולריכוז.
2. יכולת הריכוז נמוכה ומוסחת בקלות ע"י גירויים סביבתיים.
3. תנועה מתמדת.
4. תגובות אימפולסיביות.
האבחון הראשוני נערך ע"י נוירולוג.
ברוב המקרים התופעה מלווה את הילד גם בבגרותו.

DCD
Developmental Co-ordination Disorder תסמונת של ליקויים מוטוריים וקשורה ל ADD. מסימני ההיכר: תנועתיות לקויה ועודף משקל. מקורה במערכת העצבים המרכזית, אבל הגורמים לכך אינם ידועים. נראה שגם תסמונת זו מקורה גנטי. התופעות מלוות את הילד גם בבגרותו.

  OCD
הפרעת חרדה טורדנית כפייתית O.C.D  הינה הפרעה המשתייכת למשפחת הפרעות החרדה, ומוכרת גם כהפרעה אובססיבית (מחשבות ודימויים טורדניים הגורמים להתעוררות החרדה והעצמתה) קומפולסיבית (התנהגות נשנית וטקסיות  שמטרתה להפחית את החרדה. זוהי הפרעה המוגדרת ככרונית ומתאפיינת בפגיעה משמעותית בתפקוד האדם היא מתאפיינת במחשבות טורדניות ובביצוע פעולות טקסיות בצורה חוזרת ואין סופית במטרה לגרש את המחשבות הבלתי רציונאליות. אדם הסובל מהפרעת זו מודע לבעייתו, כי המחשבות המטרידות הינן לא רציונאליות ולא הגיוניות והטקסים הנעשים בעקבותיהן אינם הגיוניים, אך למרות זאת הוא אינו מצליח ל"השתחרר" מהתנהגותו זו.

דוגמה להפרעה ולטקס הנלווה: אדם  השוטף את ידיו עד שמגיע למצב בו עור הידיים מתקלף לחלוטין ונגרם נזק לעור בשל כך. הטקס של שטיפת הידיים יהיה טקס בעל כללים קבועים ונוקשים עליהם יחזור הסובל מן ההפרעה בצורה אובססיבית.

   ODD
Oppositional Defiant Disorder זוהי הפרעה שתסמיניה הם מרדנות-עקשנות. זוהי הפרעה שמתלווה לעיתים לתסמונת ה ADHD. האבחון וההפרדה מהתסמונת העיקרית יעשה ע"י פסיכיאטר או נוירולוג. כמו בתסמונת  ADD וב ADHD חשוב לערוך אבחון מוקדם ככל הניתן, וזאת על מנת להפחית השפעות משניות וכדי שהטיפול יהיה יעיל יותר.

PDD
Pervasive Developmental Disorders -PDDs- ממשפחת המחלות האוטיסטיות המופיעות אצל הילד בשנים המוקדמות של חייו. מקובל לחשוב במחקר שהאוטיזם מקורו בפגם נוירולוגי. מומלץ לאבחן בגיל 3. האבחנה יכולה להשתנת במהל השנים. קיים ספקטרום רחב להפרעה, מספר הילדים שאובחנו באחת מהפרעות אלו אך אינם אוטיסטיים רב בהרבה מהאלה המוגדרים כאוטיסטים. התסמונת כוללת תת קבוצות. באופן כללי, ההפרעות על כל סוגיהן, מייצגות ילדים ואנשים מעלי מגוון יכולות ואיפויונים אישיותיים שונים, אך גם בעלי סממנים  משותפים כמו המנעות מקשר עין, התעלמות מסכנות, משיכה למים זורמים או לאש. האפיונים האוטיסטיים צפויים להשתנות במהלך השנים ואף להעלם. ספקטרום התופעות הוא רחב ממקים קשים של ניתוק תקשורתי ועד התנהגות רגילה אך מאופיינת במוזרוית חברתיות ונטייה להתבודד.

1.      1. "ההפרעה האוטיסטית" – לקות באינטראקציה חברתית ורפרטואר מצומצם של תחומי עניין.

2.      2.. "הפרעה מסוג רט" – פוגעת  רק בבנות, ומתגלה רק לאחר התפתחות נורמאלית של מספר חודשים לחייהן. גורמת לקשיי תקשורת ומדרדרת לפיגור שכלי. כלומר זהו אינו מצב סט אלא הולך ומחריף.

3.      3. "ההפרעה הדיסטינטגרטיבית" – כנ"ל אך רק אצל בנים.

4.      4 "אספרגר" – תסמונת אוטיסטית. האנשים הלוקים בה הם בעלי מנת משכל תקינה, ואפילו גבוהה, הסובלים מבעיה קלה של כישורי שפה ותקשורת עם החברה. רבים מהם יכולים להגיע להישגים אקדמיים גבוהים.

אבחון התפתחותי
אבחון רב שלבי הבודק את מיומנויות היסוד הנרכשות במהלך התפתחות הילד.

אוטומטיזציה
משמעות המונח - שליפת הידע מהמוח באופן אוטומטי וללא הכנה והתארגנות. בהתייחסות ללקות קריאה (דיסלקציה),  חוסר היכולת של הילד לקרוא ולהבין את המילה באופן מידי.

אורתוגרפיה
הייצוג הגראפי של צלילי השפה הדבורה הקשור לעקרונות השפה הכתובה (מבנה המילה, חוקי איות וכו'). בהתייחסות ללקות קריאה משמעותו: תפיסת רצף האותיות היוצרות את המילה.

 אסטרטגיות למידה
מיומנויות של למידה:  טכניקות של התמודדות עם מטלות שונות. בניגוד לילד  רגיל שמפתח מיומנויות אלה באופן טבעי, ילדים לקויי למידה, ברוב המקרים, מתקשים בכך, וזקוקים ללימוד מיוחד המותאם ליכולות ולכישורים שלהם בתחומים:
ברמת קלט - הבנת הנקרא
ברמת פלט - ארגון הבעה בעל-פה ובכתב
ברמה כללית - התארגנות בזמן

אפזיה
תופעה של ליקויים בלשון הדיבור. חוסר היכולת להבין את המדובר. לליקוי זה, כמו לליקויים אחרים, יש מספר דרגות חומרה, כאשר במצב הקשה ביותר, הילד אינו מבין את המדובר אליו, ואף אינו יכול להגיב להוראות פשוטות. בדרגות קלות יותר יש קושי להבין נושאים מופשטים.

בדיקה נוירולוגית
בדיקת תפקוד מערכת העצבים המרכזית והמוח ע"י רופא  נוירולוג.

בדיקת הדמיית המוח
סריקות שפותחו בסוף שנות השמונים בודקות את תפקוד המוח. בדיקת ה-  SPECT וה- PET- מציגות את זרם הדם וחילוף החומרים בחלקים השונים של המוח. כך גם רואים באיזה אזורים במוח רמת הפעילות גבוהה מדי, ובאילו היא נמוכה מדי. בעזרת סריקות אלה נמצא שהלוקים בתסמונת ה -   ADD 
תפקוד האזורים הממוקמים במרכז המוח ובמעמקיו  נמוך .

דיספרקסיה - Dysprexia
ליקוי בארגון תנועה. תסמונת זו מקורה  בתהליך לא תקין של העברת המידע מהמוח לאיברים מוטוריים. המונח בא מהמילה  Praxis שפירושה - פעילות. ילדים הסובלים מדיספקסיה מועדים לנפילות והתנגשויות. בגלל הפרעות בשיווי משקל, הילד מתקשה ברכישת מיומנויות כמו רכיבה על אופניים, משחקי כדור ופעילויות ספורטיביות. תנועותיו המסורבלות והביצועים הלקויים מרחיקים ומבודדים אותו מחברת הילדים.

היפוטוניה - Hypotonia
פגיעה מוחית מרכזית המתבטאת במתח שרירים נמוך (רפיון שרירים). תופעה זו באה עקב פיקוח בלתי תקין של המרכזים האחראים על טונוס השרירים במוח. ללוקים בהיפוטוניה יש קושי בייצוב הגוף ואפילו אחזקת הראש באופן רגיל, כמו כן יש קושי רב בכתיבה .

היפרטוניה - Hypertonia
פגיעה מוחית מרכזית המתבטאת במתח שרירים גבוה מדי. תופעה זו באה עקב פיקוח בלתי תקין של המרכזים האחראים על טונוס השרירים במוח . התופעה באה לידי ביטוי בנוקשות הגפיים אצל התינוק, קושי במטלות מוטוריות עדינות אצל ילדים, כתיבה מאומצת והיד הכותבת מתעייפת לאחר פעולת כתיבה קצרה.

היפרקינטיות
תגובתיות יתר לגירויים תחושתיים שתוצאתה חוסר שקט תנועתי. התופעות דומות לתופעות ההיפראקטיביות ולעיתים משתמשים בשני המונחים לתאר תופעה אחת.

הכלה
שילוב מלא של תלמידים לקויי למידה (או בעלי צרכים מיוחדים) במערכת החינוך הרגילה. המונח בא מהמילה הכללה - הכללת התלמידים במסגרות הלימודיות הרגילות (Inclusion).

המיספרות
 שני חלקי  המוח הגדול (cerebrum) . לכל אדם שתי המיספרות המחוברות ע"י כפיס המוח
(Corpus Callosum).  כל אחת מההמיספרות מחולקת ל-4 אונות.
האונה הקדמית: אחראית על הדיבור, החישה והקישורים של הפעילות המוטורית.
האונה הצדדית: אחראית על המידע השמיעתי ומשמעות המילים.
האונה העורפית : אחראית על המידע החזותי.
אונת הקודקוד: אחראית על המידע החושי.

המרחב האיפסילטרלי
מרחב הנמצא בצד אחד. יד ימין ועין ימין שייכות למרחב הימני. הילד צריך לדעת לשלוט במרחב זה לצורך כל הפעילויות כמו: פעילות מוטורית, אכילה, משחק וכתיבה. אם יחצה את קו האמצע הוא יפעל במרחב המנוגד.

ועדת השמה
ועדת השמה הינה ועדה מקומית המורכבת מאנשי מקצוע ונציגי הורים ותפקידה לדון בצרכים החינוכיים המיוחדים של ילדים, לצורך הפנייתם למסגרת החינוכית המתאימה ביותר, וכדי לתת מענה חינוכי-לימודי הולם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים המתקשים להסתגל מבחינה לימודית או חברתית לנורמות המקובלות במסגרות החינוך הרגיל. הפנייה מתחילה בדרך כלל בסביבות חודש פברואר ועד מאי. השיקול המנחה בהעברת ילד למסלול של חינוך מיוחד הוא  הצורך להציע לו תנאים טובים יותר שיאפשרו לו להתמודד עם קשייו, ומתן עזרה לימודית רגשית ופיזית. רק תלמידים בעלי צרכים מיוחדים שלהם בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים המצריכות התערבות רב-מקצועית כוללנית במשך מרבית שעות הלימודים, רק להם נועדו מסגרות החינוך המיוחד. ילד לא ילמד במסגרת של חינוך מיוחד ללא החלטה של ועדת ההשמה.
הפניית תלמיד לועדת השמה החלק מתהליך ממשוך שכולל ניסיונות שונים לטפל בבעיה בשיתוף פעולה עם ההורים.

ועדת שילוב
ועדה זו הינה מוסדית (בית ספרית או גנית). הרכבה: בביה"ס -מנהל ביה"ס, המחנך, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, פסיכולוג ובעל מקצוע נוסף בהתאם לעניין.הרכבה לגבי גני ילדים - המפקחת על גני ילדים רגילים, גננת האם של הילד, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד ופסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי הפועל במערכת גני הילדים. מסמכותה לקבוע את זכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לתוספת חינוך מיוחד במסגרת תכנית השילוב. התפיסה המנחה את השילוב היא שרוב התלמידים בעלי צרכים מיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה בעזרת תכנית שילוב, ולהפיק תועלת רבה מכך הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית-רגשית. חוק החינוך המיוחד משנת 1998 קובע שועדת השמה תקבע את זכאותו של תלמיד לחינוך מיוחד אל יש זכות קדימה להשמתו של התלמיד במסגרת החינוך הרגיל. תיקון החוק (מס. 7 משנת 2002 ) מעניק לועדת השילוב את הסמכות להעניק משירותי החינוך המיוחד לתלמידים עם לקויות שונות, במהלך לימודיהם בכיתה הרגילה במסגרת תכנית השילוב. סוגי השירותים הם: הוראה מתקנת, טיפולים ביצירה ובהבעה וטפולים פרא- רפואיים. שיטת הטיפול יכולה להיות פרטנית או קבוצתית. המקום שבו הטיפולים מתקיימים: בתוך ומחוץ לכיתה. המועד שבו הטיפול ניתן: בשעות הלימודים או לאחר שעות הלימודים. כל זאת בכפוף למגבלות חוק התקציב.
 
ועדת ערר
זוהי ועדה שמתכנסת  כדי לדון מחדש על השמת הילד במסגרת החינוך המיוחד. במידה וההורים אינם מרוצים מהחלטת ועדת ההשמה, זה המקום לערעור. הזימון אליה מתקבל בדואר לפחות שבועיים לפני הדיון בו יוצגו המסמכים שהוצגו בפני ועדת ההשמה וכל מסמך רלוונטי חדש. לדיון מוזמנים נציגי המוסד החינוכי שבו לומד הילד והם מכירים אותו באופן אישי. ניתן גם להביא לדיון מומחים או אנשים מטעם ההורים. הועדה מתייחסת רק למסמכים החתומים ע"י גורם מקצועי מוסמך, תוך ציון מקצועו המדויק ומספר הרישיון המקצועי שלו. בוועדת הערר חייבים להשתתף שלושה אנשים לפחות: מנהל המחוז של משרד החינוך או בא כוחו המכהן כיו"ר ועדת הערר, פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך ומפקח על החינוך המיוחד. כמו כן כלולים בהרכב ועדת הערר עובד סוציאלי מתוך רשימה שקובע שר העבודה והרווחה, רופא מומחה מתוך רשימה שקובע שר הבריאות, נציג ועד ההורים הארצי לחינוך המיוחד מתוך רשימה שקובע ועד ההורים ונציג של ארגון ציבורי המוכר על ידי שר החינוך. הסיכום וההחלטה נעשה ע"י חברי הועדה בלבד, והחלטה בכתב נמסרת להורים תוך 10 ימים. החלטת ועדת הערר היא סופית.

חינוך מיוחד
החינוך המיוחד הינו מגזר חינוכי ייחודי המסייע לילדים חריגים. אוכלוסיית היעד כוללת קבוצות ילדים , שאינם מסוגלים, עקב ליקוייהם וקשייהם, ליהנות ולהפיק תועלת ממשית מן החינוך הניתן לילדים רגילים בני גילם. הרפואה מסייעת לחינוך המיוחד באבחון הליקויים ובמידה מסוימת גם בטיפול. קיימים בתי ספר מיוחדים בו פועלים פסיכולוג, יועצת חינוכית, עובדת סוציאלית, אחות, מורים מקצועיים לטיפול בליקויים שונים, מורה לחינוך גופני ועוד. מרבית הטיפול בילד נעשה בידי מחנכת הכיתה המודרכת ע"י הפסיכולוג והיועצת. הכתה הטיפולית הינה מסגרת עזר בבית ספר יסודי רגיל. מיועדת לילדים בעלי כושר אינטלקטואלי תקין, אך לוקים בקשיי הסתגלות התנהגותיים, חברתיים ולימודיים. היא אינה קולטת מפגרים או בעלי הפרעות נפשיות חמורות. כמו כן מופנים לכתה זו, בהעדר מסגרת מתאימה אחרת, גם תלמידים בעלי קשיים מצטברים, שלא זכו לטיפול, ותלמידים בעלי התנהגות חריגה.

טונוס - Tonus
מתח תקין בשריר המאפשר תנועה, שינוי בתנועה או מנוחה.

ליקויי למידה לא מילוליים
מערכת של תופעות נוירופסיכולוגיות לא מילוליות (שאינן קשורות לדיבור, להיגוי ולצורת התבטאות). הכוונה היא לתופעות הכוללות את חוש המישוש, קושי בתפיסה מרחבית: כמו זיהוי צד שמאל וימין, כיוונים, ארגון זמן הבנת מידות, יכולות נפשיות וקושי הסתגלותי לחידושים. כמו כן מדובר על כישורים מוטוריים ראשוניים, תפיסה שמיעתית ומיומנות של שינון, קשב, זיכרון. ליקויים אלה עלולים להקשות על הישגים לימודיים ויצירת קשרים חברתיים.

לקות למידה
המונח "לקות למידה" מתייחס להפרעות ביכולות למידה שונות של הילד או הבוגר. ביטויין ברכישת קריאה וכתיבה, יכולת קשב, הסקת מסקנות ו/או יכולות חשבוניות. המונח תקף כאשר מתגלה פער בין ההישג הקיים להישג המצופה מן הילד על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו.
מניחים כי ליקויים אלו נובעים מבעיה כלשהי בתפקוד של מערכת העצבים המרכזית שבמוח. הם אינם קשורים לרמה אינטלקטואלית מסוימת או העדר מוטיבציה. מאחר שכל התפקודים הקוגניטיביים האחרים נורמאליים, החוקרים מניחים שליקויים אלה נובעים מליקוי מוחי מזערי.
עפ"י סקרים נראה כי 15% - 10% מכלל האוכלוסייה לוקים בתסמונת זו . יש הטוענים כי אצל בנים התסמונת היא 1:3 מאשר אצל הבנות.
להלן ההפרעות המתייחסות ללקות הלמידה בשמן הלועזי המקובל:

 דיסגרפיה
 פירוש  מילולי - לקות כתיבה.
 הפרעה בכתיבה ומשמעותה חוסר יכולת לקלוט ולהפנים את יכולת הכתיבה.

 דיסקלקוליה
 פירוש מילולי - לקות חישוב.
 הפרעה ביכולת להבין את משמעות המתמטיקה והמיומנות לחשב.

 דיסלקציה - Dyslexia
פירוש מילולי - לקות קריאה המאופיינת בקשיים ברכישת קריאה ובאיות . כמו כן יתכנו  קשיים בהבעה בע"פ או בהבעה בכתב. תופעה זו באה כאשר האוטומטיזציה בזיהוי המילה לא התפתחה כיאות.
 הפרעה בקריאה משמעותה חוסר יכולת לקלוט ולהבין סמלים לשוניים חזותיים (אותיות).

דיסלקציה התפתחותית
הפרעה בקריאה שמקורה במבנה אנטומי של המוח ובמערכת הקשרים העצביים.  ניתן לאבחן זאת כאשר קיים פיגור של שנתיים ומעלה ביכולת הקריאה אך רמת האינטליגנציה היא תקינה. יתכן שהסיבה הביולוגית לכך (מחקר בתחום חקר המוח של פרית') בשל פגם בחלק המוח הנקרא "אינסולה" שתפקידו לחבר בין שני אזורים במוח המעבדים את השפה. האזור האחד נקרא "ורניקה" והאזור השני הנקרא "ברוקה". בשל כך כשהם רואים את המילה הכתובה הם אינם שומעים אותה באופן אוטומטי, ועליהם להשקיע מאמץ ואנרגיה בהעברת התרגום של המילה מהערוץ החזותי לערוץ השמיעתי. 

דיסלקציה נרכשת
הפרעת קריאה הנוצרת לאחר שהאדם רכש את מיומנות הקריאה אך עקב פגיעה במערכת העצבים המרכזית (בעקבות אירוע מוחי, גידול, מחלה או פציעה) מיומנות זו נעלמה.

 הוראה מתקנת:
 סוג של הוראה בעלת גישה פרטנית, המושתתת על בחירת שיטות וחומרי למידה המתאימים לילד ולקשייו הייחודיים.
  תחומי הוראה זו הם בקריאה, כתיבה וחשבון. מטרותיה:
  · לפתח ולטפח את התחומים החזקים תוך כדי העצמת בטחונו העצמי       ביכולתו ללמוד.
  · להתמודד את הליקויים והקשיים שהתגלו אצל הילד.

מבחן וכסלר לילדים - WISC
בודק את האינטליגנציה של הילד. מורכב מ 12 תת מבחנים, חלקם מילוליים וחלקם מבחני ביצוע. ממבחן זה ניתן ללמוד גם על אישיות הילד, מחשבותיו, להסיק ממנו על קשייו ורמת תפקודו. תת מבחן "זיכרון" ותת מבחן "חשבון" מעידים על רמת קשב ויכולת ריכוז שהן נמוכות בדרך כלל אצל ילדים בעלי הפרעות רגשיות.

מבחן TOVA -Test Of Variables of Attention
(מבחן לקשב מתמשך ) מסוג ה ( CPT ( Continuous Performance Test . המבחן משמש כלי עזר לאיתור ליקויי קשב, ופותח ע"י ד"ר לורנס גרינברג מאוניברסיטת מינסוטה, ארה"ב.
מבחן ממוחשב זה בא לאמוד את מידת הקשב באמצעות בדיקת היכולת של הילד לעמוד במטלה מתמשכת ומשעממת יחסית.
מצב השעמום אמור להידמות למצבו של הילד מול שיעורי בית או מטלות שאינו מעוררות בו התלהבות ועניין.
הבדיקה ממוחשבת ומבוססת על ניתוח תגובת הנבדק לגירוי: הילד צופה בצג מחשב למשך פרק זמן קבוע (כ- 20 דקות), ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות והדיוק של עיבוד המידע שעושה הילד. הבדיקה מחולקת לשתיים: חלק ראשון במצבו הטבעי של הילד, ללא ריטלין ופעם אחת לאחר נטילת התרופה.
הפרמטרים הנבדקים במבחן זה:

1. קשב וחוסר קשב - תגובות נכונות ולא נכונות לגירוי המטרה.
2. אימפולסיביות - תגובות לא נכונות לגירוי שאינו המטרה.
3. זמן תגובה (מהירות התגובה המוחית) - משך הזמן הדרוש למוח להגיב למטרות. המדד הזה חשוב ביותר, שכן ילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז מגיבים לגירוי זה לאט יותר.
4. השתנות זמן תגובה - האם המוח מגיב במהירות עקבית או לא לגירוי (ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מגלים חוסר עקביות בתגובות לגירויים).

גם מבוגרים יכולים להיבדק באמצעות מבחן טובה כדי לקבל הערכה מדויקת של יעילות הטיפול התרופתי והתאמת מינון התרופה. יש לדבר זה חשיבות מרובה שכן בניגוד לילדים, במבוגרים אין עדיין הערכה מדויקת למינון הנכון גם לא לפי משקל הגוף.
זוהי אינה בדיקה מאבחנת אלא כלי עזר מהפן הקליני, ומומלצת לשעות הבוקר.
ניתן לבצע את המבחן במכונים פרטיים או בחלק מהקופות, דרך ביטוחים המשלימים.

מבחן משכל
מבחן המודד כושר אינטלקטואלי כמו: זיכרון, הבנה היגיון. הציון מכונה מנת משכל  IQ ומבטא את רמת הישגיו היחסית של הנבחן.

מיפוי מוח EEG
בדיקה המודדת את הפעילות החשמלית של המוח. מצמידים אלקטרודות סביב לגולגולת ופעילות המוח משורטטת על נייר. את השרטוט מפענח נוירולוג המבחין בתופעות לא תקינות המעידות על מחלות כמו אפילפסיה. טכניקה זו הינה גסה מדי על מנת לגלות את החריגות החשמלית העדינה הקיימת ב ADD .

מבדק פרוסטינג
זהו מבדק התפתחותי לתפישה חזותית המורכב ממספר תתי מבחנים. אחד מהם הוא דמות ורקע (בציור) שבו נדרש הנבדק לגלות דמות מסוימת (צורה: כוכב, עיגול וכו') המשובצת בתוך צורות אחרות (הרקע).

תכלול תחושתי תנועתי
פירוש המושג: אינטגרציה בין התחושה לתנועה. כשהכוונה לקשר שבין חושיו (סנסורים) של הילד למוטוריקה (התנועה). או הקשר של יכולות מסוימות המשלימות אחת את השנייה ורק בפעולה משותפת שלהן, הילד יכול להגיע להישגים התפתחותיים תקינים.
המושג מבקש לתאר כיצד פועל הילד במרחב, בתגובה לכל הגירויים שהוא קולט באמצעות אברי החישה : עיניים, אוזניים, שטח פני העור, חוש הטעם וחוש הריח.
זהו מונח הלקוח מתחום התפתחות הילד, ומתייחס לתכונות מולדות הנבנות במהלך התפתחות תקין.
ילדים בעלי ליקויים באינטגרציה זו יתקשו בלמידת הכתיבה, יתקשו לרכב על אופניים, לקפוץ על רגל אחת ועוד.
שיבוש בתהליך התכלול דורש התערבות טיפולית שמטרתה לתת בידי הילד כלים ודרכים לסגירת הפער ההתפתחותי או לצמצומו.
על הילד להגיע למצב של הבשלת חציית קו האמצע, צדיות וידניות ותהליכי תפישת תבנית ורצף.

חציית קו האמצע מושג זה מתאר מצב התפתחותי של תהליכי התמחות באזורי המוח השונים וקשרים בין שני חלקי המוח הנקראים - המיספרות. הכוונה היא לקשרים שבין ההמיספרה השמאלית האחראית על כל המיומנויות הדורשות חשיבה אנליטית לבין ההמיספרה הימנית - היצירתית של האדם. תהליכים אלה מסייעים לילד להבין וללמוד את העולם הסובב אותו תהליך זה אמור להגיע לרמת בשלות אופטימאלית בערך בגיל 4-4.5 שנים. אך יש קבוצה גדולה של ילדים שאצלם לא מגיע תהליך חציית קו האמצע לידי הבשלה עד גיל מאוחר יותר והתוצאה היא קשיים בתהליכים קוגניטיביים (הכרתיים) בסיסיים. צדיות וידניות לא מיוצבים זהו תהליך מקביל לתהליך חציית קו האמצע שבו הצד הדומיננטי והיד הדומיננטית נקבעים בצורה חד משמעית. צד דומיננטי : הצד המוביל בכל פעילות מכוונת כולל: רגל מובילה (קפיצה), יד מובילה (כתיבה), עין מובילה ואוזן מובילה (כמו בהאזנה למוסיקה). ידנות : דומיננטיות של היד. לכך יש חשיבות רבה לצורך תמיכה ושיכלול תהליכי ההתמחות של מרכזי המוח. תהליכים אלה מתחילים כבר עם לידת התינוק וחייבים להסתיים בסביבות גיל שש. נראה כי תכונות אלה הן תורשתיות, והסיכויים הם שילד יפתח צד דומיננטי זהה לזה הקיים אצל בני משפחתו. היכולת לכתוב ולצייר שייכת ליכולת התכנון המוטורי והוא מתרחש  באונה הדומיננטית (ילד שמאלי - באונה הימנית, ילד ימני - באונה השמאלית). אם שני המרכזים פועלים בתאום, יצייר הילד בעזרת ידו הדומיננטית, וכך הוא יאכל, יכתוב, יכדרר כדור ועוד). גם פעולות ארגון, פענוח, הבנת הנקרא מוצאם באונה הדומיננטית של הילד. הקושי נוצר כאשר בתהליך ההתפתחות לא נקבעות הצדיות והידנות, ושני התהליכים - התכנון המוטורי ותהליכי הארגון אינם מגיעים לכלל בשלות. במצב זה הילד אינו יכול להפיק את המירב מעצמו בכל התהליכים המצויינים כאן. שיבוש בתפיסת תבנית ורצף תפיסת מרחבית והבנת הרצף היא יכולת מולדת. הבנת הנקלט בחושים השונים, והיכולת לחוש בשינויים המתרחשים בסביבה, מקורם במרכזי המוח האחראים על פענוח המידע המועבר ע"י החושים. עקב ליקויים עלולים לחול שיבושים בתפיסה, והילד מתקשה להבין הבדלים בצורות של גופים שונים  (כמו ההבדל בין עיגול למשולש). מכאן הוא יתקשה מאוחר יותר בלימוד החשבון וכל חשיבה מתמטית והנדסית. הוא עלול גם שלא להבין היחסים בין צורות המרחב (למעלה, למטה, בפנים בחוץ ועוד).

  תסמונת אספרגר

תסמונת זו מאופיינית בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית. היא אינה מונעת התפתחות השפה ויכולת אינטלקוטאלית תקינה. לעיתים האספרגרים עשויים להתמקד ולהתמקצוע בתחומי עניין שונים עד כדי מומחיות ממשית. במקרים יוצאי דופן מתפחת לקות התפתחותית שאינה מוגדרת - NOS-PDD

תסמונת טוראט 
תסמונת זו   (Tourette Syndrome ) תתכן כמתלווה לתסמונת ADHD ומאופיינת ע"י טיקים מוטוריים וקוליים הנמשכים לאורך זמן.  לעיתים, תרופות סטימולנטיות (תרופות מעוררות שעליהן נמנה הריטלין) עלולות להחמיר את התופעה. במקרה כזה יש לשקול הפסקת הטיפול בסטימולנטים, או להוסיף תכשיר נוגד, עפ"י המלצת נוירולוג או פסיכיאטר.

תרופות מעוררות  (סטימולנטיות)
תרופות אלה ניתנות לילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז ובעיקר לסובלים מהיפראקטיביות. תרופות אלו מגבירות את פעילות נוטל התרופה. אלו אינן תרופות מרפאות אלא באות לעזור ולתמוך ילדים המתקשים
בהתארגנות, מיומנויות למידה, מיומנויות התנהגותיות ועוד. אין בנטילת התרופות כדי לנטרל ולדכא את התופעות על כל היבטיהן ולכן כדאי לשלב מתן תרופות עם טיפול התנהגותי ודידקטי.
יש לעקוב אחרי המשתמש ולבדוק את מידת השפעת התרופות.
ההורים הם המחליטים אם הם מעוניינים לנסות את התרופות, להמשיך ולהשתמש בהן או להפסיקן. יש להמשיך וליטול את התרופות רק כאשר השפעתן  יעילה, וללא תופעות לוואי. אם יש ספק לגבי יעילותן, או מופיעות תופעות לוואי,  רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל. על מנת  להצליח בטיפול בתרופות ממריצות יש להתחיל במינון נמוך, אחר כך ולהעלותו בהתאם לצורכי הילד. אם אין תוצאות משביעות רצון, ניתן להשתמש בתרופה חלופית. התרופות הנפוצות כיום בישראל הן הריטאלין והקונצרטה.

תפיסה מרחבית, שמיעתית וחזותית
כל מערכת בגוף האדם (סנסורית, מוטורית, שמיעתית וראייתית) מעבירה מידע למרכזי המוח. התרגום של המידע נעשה בכמה רמות. אחת מהן היא התפיסה: האפשרות של המוח להסיק מסקנות ולהוציא אל הפועל את מסקנותיו.  
ליקויים בתחום התפיסה המרחבית באים לידי ביטוי בשיבוש חוזר של סדר האותיות במילה, הקושי לכתוב אותיות בגודל שווה וכו'.
ליקויים בתפיסה שמיעתית באים לידי ביטוי  בקושי בהבנת הנשמע, חוסר היכולת לקשר את הנאמר לסיטואציה ועוד.
תפיסת הרצף
היכולת להבין מהו הקשר בין עצמים במרחב, התרחשויות במרחב או בתוכן הדברים, הבאים ברצף השפתי, המילולי והתוכני.